<h1>רי"ץ גיאת הלכ' פסחים</h1>
<h2>דף לא.</h2>
ובי"ט ראשון מוציאין ב' ספרי תורה באחת קורין חמשה מן [שמות י"ב] והיה היום הזה לכם לזכרון עד מארץ מצרים על צבאותם ובשני קורא המפטיר [במדבר כ"ח] ובחדש הראשון ומפטיר ביהושע. ואמר מר רב עמרם מן ויאמר יהושע אל העם התקדשו עד ויהי ה' את יהושע. ואמר מר רב האיי דאשתכח בספר הפטרה עתיקא דכתיב בה בימי פרסאי ביום הראשון של פסח מפטיר מן [יהושע ה'] בעת ההיא עד אין יוצא ואין בא. ולבתר הכי איכא דמתחילין [שם ד' כ"ד] למען דעת [שם ה' א'] ויהי (בשמוע) [כשמוע] [שם ב'] בעת ההיא עד סוף אפטרתא. ואית דמתחיל ויאמר יהושע אל העם התקדשו ושביק עשרין וחמשה פסוקין וקרי למען דעת עד סוף. ואנו מנהגנו מימות הראשונים להפטיר מן בעת ההיא עד אין יוצא ואין בא אח"כ ויהי ה' את יהושע. ביום שני קורין [ויקרא כ"ב] שור או כבש או עז עד סוף הענין ומפטירין במלכים [ב' י"ט.] ואמר מר רב עמרם בן שמנה שנה יאשיה במלכו עד ואחריו לא קם כמהו. ומנהגנו מן [שם כ"ג] וישלח המלך עד לא קם כמהו. וביום שלישי שהוא חולו של מועד מוציאין שתי תורות באחד קורין ג' [שמות י"ג] קדש לי כל בכור עד סוף סדרא בשני קורא [במדבר כ"ח] והקרבתם אשה עולה לה'. וברביעי [שמות כ"ב] אם כסף תלוה את עמי עד לא תבשל. ובה' קורין [שם ל"ד] פסל לך עד לא תבשל. ובששי קורין [במדבר ט'] במדבר סיני עד ולגר ולאזרח הארץ. ובשביעי [שמות י"ג] ויהי בשלח עד כי אני ה' רופאך. מפטירין [שמואל ב' כ"ב] וידבר דוד לה' עד סוף השירה. ובשמיני קורין [דברים ט"ו] כל הבכור ומפטירין [ישעיה י'] עוד היום [בנוב וגו' עד] צהלי ורוני. [ובכל] (ובליל) יום קורין והקרבתם. ואם חל שבת להיות בחולו של מועד קורין [שמות ל"ג] ראה אתה ומפטירין היתה עלי יד ה' (ביחזקאל ל"ז). והכי אמר מר רב האיי כך שמענו מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן ונציחת גוג בתשרי ומשום הכי מפטירין בעצמות בניסן ובתשרי ביום בא גוג. וכך מסורת פרשיות משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. במדברא. שלח בוכרא. ואין לך שבת בחולו של מועד אלא אם חל בשלישי או בחמישי הלכך חל להיות בא' בשבת קורא הפרשיות כתקון על הסדר. חל להיות בחמישי מקדימין וקוראין ראה אתה אומר אלי. הא כיצד בה' משוך בששי תורא בשבת פסל לך באחד בשבת קדש בשני בשבת כספא בשלישי בשבת במדברא בד' בשבת שלח בחמישי בשבת בוכרא. וכך אמר מר רב נטרונאי ורב עמרם נמי וכך אנו נוהגין ועושין. ואמר מר רב מתתיה היכי דמתרמי להיות פסל לך בערב שבת או באחד בשבת קורין ראה אתה בשבת ומאי דמתרמי למקרי בשבת קרינן ליה באחד בשבת וזו טעות סופר ודאי הוא דפסל לך לא מיקלע לא בערב שבת ולא באחד בשבת כלל דבחמישי הוא דקרינן פסל לך וחמישי לא מתרמי בחד מהני יומי כלל. ואמר מר רב סעדיה ראיתי מקצת חזני בבל מקילין בחולו של מועד ומוציאין ספר אחד וטעות הוא בידם.
